סטודנט!
מעוניין לקבל הצעת מחיר
לעבודה אקדמית? חייג עכשיו!
073-3742-714
או השאר פרטים

ניתוחים סטטיסטיים

כיום, במרבית התארים סטודנטים נדרשים לקחת חלק בקורסים של סטטיסטיקה ו – SPSS. דרישה זו קיימת הן בקרב תלמידים אשר לומדים מקצועות ריאליים (כמו: הנדסה, מנהל עסקים, כלכלה וכדומה), והן בקרב תלמידים אשר לומדים מקצועות הומניים (כמו: פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, תקשורת, מדעי המדינה וכדומה).

במסגרת הלימודים, מרביתכם נדרשים להכיר מבחני הסקה סטטיסטיים שונים, כגון: מבחן Z לממוצע יחיד, מבחן T לממוצע יחיד, מבחן T לשני מדגמים תלויים או בלתי תלויים, מבחן שונות חד כיווני או דו כיווני, מבחני פירסון וספירמן ומבחן רגרסיה מרובה. מי מבינכם אשר לומדים במסגרת תואר שני עשוי להידרש לניתוח גורמים או ניתוחים מורכבים יותר, כמו ניתוח משוואות מבניות, רגרסיה לוגיסטית, יישום מבחני אינטראקציה שונים ומבחני הסקה נוספים. בעוד שמבחני ההסקה שונים זה מזה, הן בהתייחס לקריטריונים בהם יש ליישם כל מבחן, והן בהתייחס לרציונאל ולמשמעות של כל מבחן הסקה (חלקם בוחנים הבדלים בין קבוצות/חלקם בוחנים קשרים בין משתנים), ישנם מספר קווים משותפים לכל מבחני ההסקה השונים.

* ככלל, מטרתם של מבחני הסקה סטטיסטיים לבחון האם הבדל\קשר שנמצא בקרב מדגם משתתפים מתקיים גם באוכלוסיה. אנסה לפשט עבורכם את מהות מבחני ההסקה הסטטיסטיים באמצעות הדוגמה הבאה.

* כחלק מהמאבק בתופעת עבירות הרכוש בשנת 2014 משטרת ישראל החליטה להכפיל את מספר הניידות המסיירות ביישובי ישראל. כעבור שנה שר הביטחון ביקש לבחון האם הכפלת מספר ניידות הסיור ביישובי ישראל הביאה לירידה במספר התלונות על עבירות רכוש. על מנת לבחון טענה זאת, שר הביטחון ביקש מאגף מחקר וסטטיסטיקה במשטרה להביא בפניו את מספר עבירות הרכוש בנתניה לאורך שנת 2014-2015 ושנת 2013-2014. הנתונים חשפו את המגמה הבאה – בעוד שמספר עבירות הרכוש בנתניה במהלך שנת 2013-2014 עמד על 5,000 עבירות רכוש, במהלך שנת 2014-2015 מספר עבירות הרכוש בתל אביב עמד על 3,800 בלבד. לאור נתונים אלו שר הביטחון מיהר לקבוע כי הכפלת מספר ניידות הסיור ביישובי ישראל הביאה להפחתת עבירות הרכוש. על רקע נתונים אלו, האם באמת ניתן לקבוע כי הכפלת מספר הניידות הביאה להפחתה מספר עבירות הרכוש? שר הביטחון אינו לוקח בחשבון כי הנתונים שמשטרת ישראל אספה הינם נתונים מדגמיים שנאספו בנתניה בלבד. בהקשר זה, נתונים מדגמיים עשויים להשתנות ממדידה למדידה, כך שייתכן כי אילו היו נלקחות בחשבון כל עבירות הרכוש שהתבצעו ביישובי ישראל היה נמצא כי הכפלת מספר הניידות כלל לא שינתה, או אף הביאה לעליה במספר עבירות הרכוש בישראל.

* ומה הפתרון – כיצד נוכל לקבוע כי הנתונים שמצאנו במדגם מתקיימים גם באוכלוסיה, ובלשון אחרת, כיצד ניתן לקבוע כי הנתונים המדגמיים שנמצאו בנתניה הינם הנתונים המשקפים את המצב באוכלוסייה? הפתרון לכך מגיע באמצעות מבחני הסקה סטטיסטיים. על קצה המזלג, מטרת מבחנים אלו להראות כי התוצאות אותם מצאנו במדגם הינם התוצאות אשר קיימות גם באוכלוסיה. במסגרת מבחן ההסקה אנו קובעים מראש רמת סיכויים לטעות אותם אנו מוכנים לקבל. הרמה המקובלת במדעי החברה היא 5% אחוזים לטעות. במסגרת זו, במידה ונרצה לקבוע כי אכן, הכפלת מספר הניידות הביאה להפחתה בשיעורי עבירות הרכוש, עלינו להראות כי מספר פשעי הרכוש שחלו בנתניה בשנת 2015-2015 נמוך ב – 95% אחוז לעומת מספר עבירות הרכוש שחלו בישראל בשנת 2013-2014. במצב זה, ישנם רק חמישה אחוזים סיכויים לטעות, קרי, 5% אחוזים בלבד כי הנתונים המדגמיים שמצאנו אינם משקפים את הנתונים באוכלוסייה ושקביעתנו כי הכפלת מספר הניידות אפקטיבית בהפחתת פשעי רכוש שגויה. בכל אופן, זכרו, בין אם השערתנו אוששה, או הופרכה, בסטטיסטיקה תמיד נותר סיכוי לטעות, והרי, סטטיסטיקה עוסקת בהסתברות!

* התוכן המופיע להלן מוגן בחוק זכויות יוצרים, העתקת תוכן זה, או חלקים ממנו, ללא רשות מנהל האתר אסורה בהחלט.