כתיבת פרק תוצאות

סטודנט!
מעוניין לקבל הצעת מחיר
לעבודה אקדמית? חייג עכשיו!
073-3742-714
או השאר פרטים

כתיבת פרק תוצאות

* לאחר שהרצנו את הניתוחים הסטטיסטיים, כיצד עלינו לרשום את התוצאות? ישנם שאומרים שדוגמה שווה אלף מילים, להלן אציג לפניכם דוגמה אחת לכל סוג מבחן אפשרי בו תוכלו להשתמש במסגרת בחינת השערות המחקר. במסגרת הדוגמאות אציג לכם את אופן כתיבת תוצאות המחקר במקרה בו התוצאות המדגמיות יצאו בכיוון ההשערה או בכיוון הפוך להשערה. כמו כן, אציג לכם דוגמה לאופן כתיבת התוצאות במקרים בהם התוצאה נמצאה מובהקת או לא מובהקת.

דוגמאות לכתיבת פרקי תוצאות:

* התחילו מהצגת מתווה כללי לגבי הניתוחים שייערכו בפרק התוצאות, אפיינו את המדגם והציגו קשרים לגבי המשתנים הרציפים במחקר, לדוגמא:

פרק התוצאות מחולק לארבעה שלבים. מטרת השלב הראשון לבחון הבדלים בין נערים המשתייכים לתנועת הצופים לבין נערים שלא משתייכים לתנועת הצופים בכל הנוגע לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. מטרת השלב השני לבחון את הקשר בין עידוד מצד חברים לבין רמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. מטרת השלב השלישי לבחון את האם משתתפים בעלי חוללות עצמית נמוכה יתאפיינו ברמות מוטיבציה נמוכות יותר ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות בינונית וגבוהה. מטרת השלב הרביעי לבחון את הקשר בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. לוח X1 ולוח X2 מציגים נתונים תיאוריים לגבי משתני המחקר ואת הקשר בין המשתנים הרציפים של המחקר הנוכחי.

לוח X. מאפייני המדגם – נתוני סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר המרכזיים.

דוגמה מבחן T לשני מדגמים
שלב X – שיוך לתנועת צופים ורמת המוטיבציה ללמוד
תרשים X. הבדלים בין נערים שלקחו חלק בתנועת צופים לבין נערים שמעולם לא לקחו חלק בתנועת צופים בהתייחס למוטיבציה ללמוד

בניגוד להשערה:
מתרשים X עולה כי בניגוד להשערת המחקר, נערים שמעולם לא לקחו חלק בתנועת צופים (=M) מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה לנערים שהשתתפו בתנועות צופים (=M). כיוון התוצאות שומט את הקרקע מתחת להשערת המחקר הראשונה, לפיכך השערת המחקר הראשונה לא אוששה.

בכיוון ההשערה:
מתרשים X עולה כי בהתאם להשערת המחקר, נערים שמעולם לא לקחו חלק בתנועת צופים (=M) מתאפיינים ברמות נמוכות של מוטיבציה ללמוד בהשוואה לנערים שהשתתפו בתנועות צופים (=M). כיוון שתוצאות המדגם מצויות בכיוון ההשערה המשכנו בבדיקת ההשערה. על מנת לבחון האם ההבדלים בין הקבוצות מובהקים סטטיסטית ערכנו מבחן T לשני מדגמים בלתי תלויים. תוצאות המבחן מופיעות בלוח מספר X.

לוח X. ממוצעים, סטיות תקן והבדלים בין נערים שלקחו חלק בתנועת צופים ונערים שלא לקחו חלק בתנועת צופים בהתייחס לממוצע נכונות ללמוד

לא מובהק
לוח X מעלה כי בניגוד להשערת המחקר הראשונה ההבדל בין נערים שלקחו חלק בתנועת צופים לבין נערים שלא לקחו מעולם חלק בתנועת צופים בהתייחס למוטיבציה ללמוד אינו מובהק סטטיסטית (t(58)= 0.47; p>0.05). לפיכך, השערת המחקר הראשונה לא אוששה ולא ניתן לקבוע כי נערים שלקחו חלק בתנועת צופים מתאפיינים בממוצע גבוה יותר ללמוד בהשוואה לנערים שאינם לקחו חלק בתנועות צופים.

מובהק
לוח X מעלה כי בהתאם להשערת המחקר הראשונה ההבדל בין נערים שלקחו חלק בתנועת צופים לבין נערים שלא לקחו מעולם חלק בתנועת צופים בהתייחס למוטיבציה ללמוד מובהק סטטיסטית (t(58)= 2.47; p<0.01). לפיכך, השערת המחקר הראשונה אוששה וניתן לקבוע כי נערים שלקחו חלק בתנועת צופים מתאפיינים בממוצע גבוהה יותר ללמוד בהשוואה לנערים שאינם לקחו חלק בתנועות צופים.

דוגמה מבחן פירסון

שלב X – עידוד מצד חברים לביצוע פעולות לא רצויות ורמת מוטיבציה ללמוד

בתרשים X. מוצג כיוון הקשר בין עידוד מצד חברים ללמוד לבין רמת מוטיבציה ללמוד.

תרשים X. הקשר בין עידוד מצד חברים ללמוד לבין רמת מוטיבציה ללמוד

בניגוד להשערת המחקר
תרשים X מעלה כי בניגוד להשערות המחקר, קיים קשר שלילי בין עידוד מצד חברים לבין רמת מוטיבציה ללמוד. תוצאה זו מעלה כי ככל שרמת העידוד מצד חברים גבוה רמת המוטיצביה של המשתתפים ללמוד רק הולכת ופוחתת. תוצאה זו שומטות את הקרקע מתחת להשערת המחקר השלישית, לפיה יימצא קשר חיובי בין המשתנים. לפיכך, השערת המחקר השלישית לא אוששה.

בכיוון ומובהק
מתרשים X עולה כי בקו אחד עם השערת המחקר השנייה קיים קשר ליניארי חיובי בין עידוד מצד חברים לבין רמת מוטיבציה ללמוד. כיוון שתוצאות המחקר מצויות בכיוון ההשערה נמשיך בבדיקת מובהקות הקשר. על מנת לבחון את הקשר בין עידוד מצד חברים לבין מוטיבציה ללמוד ערכנו מבחן פירסון. תוצאות המחקר חושפות כי הקשר בין שני המשתנים מובהק (r=0.497, P<0.05). לפיכך, השערת המחקר השנייה אוששה וניתן לקבוע כי קיים קשר ליניארי חיובי מובהק בין עידוד מצד חברים לבין רמת מוטיבציה ללמוד.

בכיוון ולא מובהק
מתרשים X עולה כי בקו אחד עם השערת המחקר השנייה קיים קשר ליניארי חיובי בין עידוד מצד חברים לבין רמת מוטיבציה ללמוד. כיוון שתוצאות המחקר מצויות בכיוון ההשערה נמשיך בבדיקת מובהקות הקשר. על מנת לבחון את הקשר בין עידוד מצד חברים לבין מוטיבציה ללמוד ערכנו מבחן פירסון. תוצאות המחקר חושפות כי הקשר בין שני המשתנים לא מובהק (r=0.497, P>0.05). לפיכך, השערת המחקר השנייה לא אוששה ולא ניתן לקבוע כי קיים קשר ליניארי חיובי מובהק בין עידוד מצד חברים לבין רמת מוטיבציה ללמוד.

דוגמה מבחן שונות חד כיווני

שלב X – רמת חוללות ומוטיבציה ללמוד

בלוח X מוצגים הבדלים בין משתתפים בעלי חוללות נמוכה, בינונית וגבוהה בהתייחס למוטיבציה ללמוד.

לוח X. הבדלים בין משתתפים בעלי חוללות נמוכה, בינונית וגבוהה בהתייחס למוטיבציה ללמוד

בכיוון ולא מובהק
לוח X מעלה כי בהמשך להשערת המחקר הרביעית, משתתפים בעלי חוללות גבוהה (3.66=M) מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטביציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה (3.13=M). כמו כן, משתתפים בעלי חוללות בינונית (3.28=M) מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה (3.13=M). כיוון שתוצאות המחקר מצויות בכיוון ההשערה נמשיך בבדיקת מובהקות הקשר. על מנת לבחון את הקשר בין רמת חוללות לבין מוטיבציה ללמוד ערכנו מבחן שונות חד כיווני. תוצאות הניתוח (ANOVA) מעלות כי ההבדלים בין שלושת הקבוצות אינם מובהקים סטטיסטית (1.49=P>0.05 ,F(2,47). לפיכך, השערת המחקר הרביעית לא אוששה ולא ניתן לקבוע כי משתתפים בעלי חוללות גבוהה ובינונית מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה.

בכיוון ומובהק
לוח X מעלה כי בהמשך להשערת המחקר הרביעית, משתתפים בעלי חוללות גבוהה (3.66=M) מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטביציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה (3.13=M). כמו כן, משתתפים בעלי חוללות בינונית (3.28=M) מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה (3.13=M). כיוון שתוצאות המחקר מצויות בכיוון ההשערה נמשיך בבדיקת מובהקות הקשר. על מנת לבחון את הקשר בין עידוד מצד חברים לבין מוטיבציה ללמוד ערכנו מבחן שונות חד כיווני. תוצאות הניתוח (ANOVA) מעלות כי ההבדלים בין שלושת הקבוצות מובהקים סטטיסטית (2.49=P

בהמשך ערכנו מבחן Tukey על מנת לזהות את מקור ההבדלים בין משתתפים בעלי חוללות נמוכה, בינונית וגבוהה בהתייחס לרמות המוטיבציה ללמוד. תוצאות המבחן מעלות כי משתתפים בעלי חוללות גבוהה מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות בינונית (P<0.05) ונמוכה. כמו כן, משתתפים בעלי חוללות בינונית מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של מוטיבציה ללמוד בהשוואה למשתתפים בעלי חוללות נמוכה (P<0.05). לפיכך, השערת המחקר השלישית אוששה.
דוגמה מבחן פירסון

שלב X – עידוד מצד חברים לביצוע פעולות לא רצויות ורמת מוטיבציה ללמוד

בתרשים X. מוצג כיוון הקשר בין עידוד מצד חברים ללמוד לבין רמת מוטיבציה ללמוד.

תרשים X. הקשר בין עידוד מצד חברים ללמוד לבין רמת מוטיבציה ללמוד
דוגמה מבחן רגרסיה מרובה

שלב X – בחינת הקשר בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים.

תרשים X. בחינת הקשר בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים.

בניגוד להשערת המחקר
תרשים X מעלה כי בניגוד להשערות המחקר, קיים קשר שלילי בין מידת תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. תוצאה זו מעלה כי ככל שרמת שמידת תמיכה ממשפחה עולה כך רמת מוטיבציה בלימודים יורדת. תוצאה זו שומטות את הקרקע מתחת להשערת המחקר הרביעית, לפיה יימצא קשר חיובי בין המשתנים. לפיכך, השערת המחקר השלישית לא אוששה.

בהתאם להשערת המחקר
מתרשים X עולה כי בהתאם להשערת המחקר קיים קשר ליניארי חיובי בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. כיוון שתוצאות המחקר מצויות בכיוון ההשערה נמשיך בבדיקת השערת המחקר תוך שימוש ברגרסיה מרובה.

בלוח 1 מוצגים תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבחינת הקשר בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. במסגרת הניתוח נערך פיקוח על משתנים סוציו-דמוגרפים ומשתנים נוספים הידועים כבעלי השפעה על תחושת זהות לאומית (). המודל נמצא מובהק סטטיסטית (p<0.001) ומסביר אחוז גבוה מהשונות של מוטיבציה בלימודים (R²= 0.461).

לוח 1. רגרסיה ליניארית לניבוי מוטיבציה להשקיע בלימודים לפי תמיכה מצד המשפחה

השערה מובהקת
לוח X מעלה כי בהתאם להשערת המחקר החמישית קיים קשר ליניארי חיובי מובהק בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים (t=1.94, p<0.05, SE=0.375). עם כן, ניתן לדחות את השערת האפס ולקבוע כי קיים קשר ליניארי מובהק בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. כמו כן, לוח 1 מעלה כי קיים קשר מובהק בין מגדר המשתתפים לבין מוטיבציה בלימודים (t=2.61, p<0.050, SE=419). כלומר, משתתפים גברים נטו להתאפיין בתחושת מוטיבציה גבוהה בהשוואה למשתתפות נשים.

השערה לא מובהקת
לוח X מעלה כי בניגוד להשערת המחקר החמישית הקשר בין רמת אהדה כלפי הקבוצה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים אינו מובהק (t=1.34, p>0.05, SE=0.375). עם כן, לא ניתן לדחות את השערת האפס ולא ניתן לקבוע כי קיים קשר ליניארי מובהק בין תמיכה מצד המשפחה לבין לרמת המוטיבציה להשקיע בלימודים. כמו כן, לוח 1 מעלה כי הקשר בין מגדר המשתתפים לבין רמת המוטיבציה להשקיע בלימודים אינו מובהק ( t=1.31, p>0.05, SE=0.419). כלומר, משתתפים גברים לאא נטו להתאפיין ברמת מוטיבציה גבוהה יותר באופן מובהק להשקיע בלימודים בהשוואה למשתתפות נשים.

* התוכן המופיע להלן מוגן בחוק זכויות יוצרים, העתקת תוכן זה, או חלקים ממנו, ללא רשות מנהל האתר אסורה בהחלט.