תרגום מאמר לדוגמא

סטודנט!
מעוניין לקבל הצעת מחיר
לעבודה אקדמית? חייג עכשיו!
073-3742-714
או השאר פרטים

תרגום מאמר לדוגמא

* בכדי לא להפר חוק זכויות יוצרים לא מופיעים תרגומי מאמרים באתר

הקשר בין סגנון התקשרות וקשרים רומנטיים

במסגרת המחקר הנוכחי נבחן הקשר בין סגנון התקשרות (התקשרות בטוחה, חרדה ונמנעת) לבין קשרים רומנטיים במחקר אורך שנערך בקרב 248  זוגות המצויים בקשר רומנטי. בקרב גברים ובקרב נשים נמצא כי דפוס התקשרות בטוחה קשור לרמות גבוהות יותר של תלות הדדית, נאמנות, אהבה ושביעות רצון. לעומת זאת, בקרב נשים וגברים נמצא כי דפוס התקשרות חרדה ונמנעת קשור לרמות נמוכות יותר של תלות הדדית, נאמנות, אהבה ושביעות רצון. משתתפים בעלי דפוס התקשרות חרדה דיווחו על תחושת כעס, תסכול וחוסר סבלנות גבוהים יותר בקשריהם הזוגיים בהשוואה למשתתפים בעלי דפוס התקשרות בטוחה. משתתפים בעלי דפוס התקשרות בטוחה דיווחו על רגשות חיוביים יותר כלפי בני הזוג בהשוואה למשתתפים בעלי דפוס התקשרות חדרה או נמנעת. לבסוף, ממצאי המחקר העלו כי משתתפים בעלי דפוס התקשרות נמנעת וחרדה חווים מצוקה רגשית רבה יותר במסגרת קשריהם הרומנטיים בהשוואה למשתתפים בעלי דפוס התקשרות בטוחה..

מאפייני אישיות וסגנון ניהול קונפליקטים במקום העבודה

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין חמשת מאפייני האישיות (The big five) לבין סגנונות התמודדות עם קונפליקטים במקום העבודה. חמשת מאפייני האישיות הם – מוחצנות, פתיחות, מצפוניות, קונפורמיות ונוירוטיות. חמשת הסגנונות ההתמודדות עם קונפליקטים הם – אינטגרציה (שילוב), התחייבות, דומיננטיות, הימנעות והתפשרות. במחקר הנוכחי השתתפו 743 סטודנטים שמילאו שאלון דיווח עצמי. בכדי לבחון האם ניתן להרחיב את תוצאות המחקר מעבר לאוכלוסיית עובדים במקומות עבודה, במחקר המחקר הנוכחי נדגמו 322 סטודנטים שהתבקשו למלא שאלון דיווח עצמי זהה. תוצאות המחקר מלמדות על קשר חיובי בין מצפוניות, וקונפורמיות לבין סגנון התמודדות של התחייבות ודומיננטיות. בעוד שנמצא קשר חיובי בין מצפוניות לבין קונפורמיות, הקשר בין מוחצנות ונוירוטיות לבין פתיחות נמצא שלילי. בנוסף, בעוד שנמצא קשר שלילי בין מוחצנות לבין הימנעות ומצפוניות, נמצא כי הקשר בין קונפורמיות לבין הימנעות חיובי. בפרק הדיון נציג בהרחבה את ממצאי המחקר ונציע מסקנות למחקרי המשך.

השפעת רמת העצימות של פעילות גופנית על לחץ הדם לאחר אימון גופני

תקציר
המחקר הנוכחי שם לעצמו מטרה לבחון את האפקט של רמת העצימות של תרגילי פעילות גופנית ("אימון ברמת עצימות גבוהה לעומת אימון בעצימות נמוכה) על לחץ הדם של אנשים לאחר אימון גופני. במסגרת המחקר נדגמו גברים צעירים עם ניסיון של 12 חודשים באימונים גופניים. משתתפי המחקר התנדבו לקחת חלק במחקר והוקצו באופן רנדומאלי לשלוש קבוצות של 30 משתתפים: קבוצת ביקורת כללה 30 משתתפים ללא בקשה לקחת חלק בפעילות גופנית; קבוצה של 30 משתתפים אשר התבקשו לקחת חלק בפעילות גופנית בעצימות נמוכה; וקבוצה של 30 משתתפים שהתבקשו לקחת חלק בפעילות גופנית ברמת עצימות גבוהה. המשתתפים שלקחו חלק בקבוצת "עצימות נמוכה" ביצעה סט בודד של שלושה תרגילי אימון גופני. התרגילים בוצעו בסדר הבא: מכשיר "לחיצות ספסל", מכשיר "קרוס" ומכשיר הרמת מוט אולימפי. המשתתפים שלקחו חלק בקבוצת "עצימות גבוהה" ביצעה שלושה סטים של שלושה תרגילי אימון גופני, עם מנוחה של דקה בין כל סט ותרגיל. גם במקרה זה התרגילים בוצעו בסדר הבא: מכשיר "לחיצות ספסל", מכשיר "קרוס" ומכשיר הרמת מוט אולימפי. לאחר האימון הגופני, משתתפי המחקר התבקשו לשבת ונערכו מספר מדידות של לחץ דם במשך 60 דקות מתום האימון. בכדי לבחון את ההבדלים בין מדידות לחץ הדם בקרב המתאמנים נערך מבחן שונות חד כיווני ומבחן חי בריבוע. בהמשך, במקרים בהם נמצאו הבדלים מובהקים נערך מבחן המשך בשם "טוקי". לא נמצאו הבדלים מובהקים בלחץ הדם בין קבוצות המשתתפים שהתאמנו בתרגילי עצימות גבוהה ותרגילי עצימות נמוכה. בנוסף, לא נמצאו הבדלים מובהקים במדדים אלו בין מדידות לחץ הדם שנערכו בתום האימון ולפניו. קבוצת המשתתפים שלא נדרשו לערוך אימון וקבוצת עצימות נמוכה התאפיינו בקצב לב נמוך יותר לאחר האימון לעומץ קצב הלב של המשתתפים בקבוצת עצימות גבוהה. שיטת איממון בעצימות גבוהה לא נמצאה כבעלת השפעה על לחץ הדם לאחר האימון גופני.

 

מילות מפתח: אימון בעצימות נמוכה; אימון בעצימות גבוהה; לחץ – דם סיסטולי; לחץ – דם דיאסטולי.